השתתפויות בנכסים REP

ניהול מרכז לוגיסטי

ניהול מרכז לוגיסטי טומן בחובו ידע ומקצועיות המחייבים התאמה אישית לכל חברה על מוצריה, צרכיה ולקוחותיה.

אבחון לוגיסטי

אבחון לוגיסטי הנו בחינת מרכיבי הלוגיסטיקה בארגון.

באבחון נעשה שימוש בידע רב אשר נצבר  ומאפשר להתבונן בארגון "במשקפיים" בוחנות. מטרתו של האבחון לצלם מצב קיים המאפשר למפות את הכשלים ולטפל בהם באופן מקצועי.

בין היתר האבחון נוגע בתחומים הבאים:

  1. ניתוח תהליכי זרימת החומר וה-DATA בגבולות הלוגיסטיקה:
    1. תהליכי טרום קבלה וקבלת סחורה.
    2. תהליכי טרום הזמנה, עיבוד הזמנה.
    3. תהליכי ליקוט הזמנה.
    4. תהליכי ניהול מלאי (לרבות ספירות מלאי).
    5. תנועות מלאי והמועד בו התנועות מדווחות למערכת.

  2. מבנה קטלוג הפריטים: רבים המקרים בהם הפריטים אינם מנוהלים ע"פ התצורה המתאימה. מבנה קטלוג הפריטים משפיע באופן ישיר על הפעילות הלוגיסטית של הארגון. לדוגמא: יחידות מידה בהם הפריט מנוהל.

  3. הנדסת או"ש.

  4. הנדסת האתר הלוגיסטי: שטח, גובה, מתקני האחסון והשינוע והתאמתם למשימה.

  5. מערכות מידע: סוג מערכת המידע, אופי הממשקים של המערכות המשפיעות על התנהלות הלוגיסטיקה.
    כ"א והתאמתו למשימה.

  6. תוצר האבחון הוא מסמך הממפה את הכשלים והתוצאה לה הם גורמים. לצד זה המלצות אופרטיביות מה ניתן לעשות לשיפור המצב. העבודה מאפשרת לקבל פרופורציות על גודל הבעיות ומאפשרת לתעדף במה לטפל קודם.

לעיתים ארגון מחליט להעביר את הפעילות שלו למבנה באתר אחר שכבר קיים. פעולה זו כרוכה בביצוע התאמות ושינויים רבים אשר הארגון נדרש לבצע. ניהול תהליך המעבר בד"כ הנו תהליך כואב ויקר לארגון. שימוש ביועץ לוגיסטי יכול להקל על ארגון בכל הקשור למעבר. כמו כן, זוהי הזדמנות מצוינת לארגון לבצע שינויים שלא ניתן היה לבצע קודם בגלל אילוצי המבנה הישן.

עבודה מסוג זה כוללת בד"כ את הנושאים הבאים:

  1. לימוד האתר (זה שעוברים אליו): ממדים, פתחים, וכו'.
  2. הקמת בסיס נתונים המאפשר לאבחן האם המבנה מסוגל להכיל את הפעילות המצופה ממנו. בסיס הנתונים מכיל אינפורמציה כמותית ואיכותית המאפשרת לצאת לתכנון אפשרי. לדוגמא: כמות משטחים כללית, מגוון פריטים פעיל, כמות שורות הזמנה ביום, תהליכים עיקריים המאפיינים את הארגון, אילוצים ומגבלות.
  3. בהתאם לבסיס הנתונים, הצעה של חלופה אחת או שניים לתכנון מערך המידוף.
  4. בחירת חלופה מיטבית והגדרת תפיסת הפעלה.
  5. כתיבת מכרזים למידוף וכלי שינוע.

נדבך חשוב נוסף בשלבי המעבר הוא תכנון המעבר. בד"כ חלק זה "נשכח" מהארגון ונזכרים בו רק בסמוך למועד המעבר.

תכנון המעבר כולל משימות הקשורות למעבר עצמו:

  1. הכנת המחסן: תאורה במעברי האחסון, WIFI
  2. תכנון מפורט של מערך העבודה וזרימת החומר
  3. ספירת מלאי מדויקת בעת המעבר
  4. החלטה על הסחורה שמועברת קודם ומה אח"כ.
  5. איתור המחסן במדבקות איתורים
  6. תכנון סימון סחורה שנקלטת לראשונה
  7. הכנת מפת איתורי ליקוט לפריטים
  8. אופן סידור הסחורה במבנה שאליו עוברים
  9. מי מעביר את הסחורה ואיך
  10. לו"ז וזמן השבתה
  11. כ"א: הסעות, כ"א מקומי

ארגון המבקש לבנות אתר ולעבור אליו נדרש קודם לשאול שאלות כגון: מה הם ממדי המבנה שנדרש? איזו טכנולוגית אחסון תיושם באתר? אילו כלי שינוע ינועו באתר? איזו מערכת מידע תנהל את האתר? האם הארגון מסוגל לספוג שינוי שכזה? מה אומדן העלות של מעבר כזה? איך בכלל מתחילים.

ההכנות למעבר מתחילות בתכנון המבנה. שלבי הפרויקט נראים כך:

  1. הקמת בסיס נתונים לתכנון: בשלב זה מבצעים מחקר על היקפי הפעילות, אופי הפעילות, נפח תנועה לפריט, נפח אחסון לפריט, הגדרת תהליכים מרכזיים וכו'. בסיום השלב מוגש מסמך מסכם המאפשר לכמת את הפעילות באופן כמותי ואיכותי.

  2. הכנת חלופות לתכנון מחסן: בשלב זה מתוכננות חלופות המבוססות על מסמך בסיס נתונים לתכנון. כל חלופה כוללת מערך לוגיסטי שונה ותפיסת הפעלה שונה ויתכן כי אמצעי אחסון ושינוע שונים. לכל חלופה אומדן עלות, יתרונות וחסרונות. החלופות מאפשרות לקבל הצצה אל הדמיון כיצד האתר יפעל.  בסיום השלב מחליטים על החלופה המתאימה ביותר בדיון עבודה משותף.

  3. הכנת מסמך טכני לבינוי: בשלב זה נערך מסמך מסכם המאפיין את המבנה מבחינה פונקציונאלית. המסמך כולל אינפורמציה על הצרכים של מבנה. לדוגמא: גובה מבנה, מס' פתחים וסוג הפתחים, מערך האחסון, עומס רצפה, אפיון שטחי תפעול, אחסון ומשרדים ועוד. המסמך מלווה בתרשימים בתוכנת אוטוקאד. בסיום השלב מוגש מסמך המאפשר לאדריכל להבין את הצרכים ולהכין תוכנית מבנה העומד בדרישות החוק והתקנות, כמו כן אומדן עלות הבנייה.

  4. ליווי בניה: בשלב זה מתכנסים מתכנני המבנה (אדריכל, קונסטרוקטור, חשמל, אינסטלציה ועוד) בפגישות תכנון. היועץ הלוגיסטי משתתף בפגישות ומייצג את האינטרסים התפעוליים מול אילוצי הבינוי.

  5. תכנון מפורט: בשלב זה (לאחר שמידות המבנה נקבעות) אני מכין מפרט למידוף וכלי שינוע המתאימים לפעילות של המחסן המבוסס על תפיסת ההפעלה שנקבעה בשלבים הקודמים. המפרט כולל אפיון מפורט של מערכת האחסון. בסיום האפיון מוגש מסמך הכולל תיאור מדויק של המערכת וכולל דרישות טכניות ועמידה בדרישות החוק. המסמך כולל דרישות מסחריות ואחריות השומרים על האינטרסים של הלקוח.

מערכות מידע בארגון הם נושאים חשובים, קריטיים ומורכבים. קיימות בשוק מערכות מידע רבות. אם קיימות בעיות במערכת המידע הן נובעות בד"כ מיישום לקוי של המערכת. קיימים ארגונים שאינם ממצים עד תום את תהליך אפיון התהליך העסקי וזה גורם לכך שיישום המערכת אינו מושלם. זמן קצר לאחר מכן מתחילות להישמע תלונות על מערכת המידע של הארגון.

מערכות מידע בד"כ מנהלות את המלאים ברמת פריט וכמות. כמובן שקיימות מערכות מידע המסוגלות לנהל את המלאי ברמת האיתור והמשטח אך יישום מערכות אלו דורש שלבים מקדימים ומסודרים.

כחלק מהשירותים אותם אני נותן להלן מס' תצורות לפרויקט מערכות מידע:

  1. טיוב תהליך הלוגיסטי התומך בתהליך העסקי של הארגון.
  2. פרויקט WMS מלא:
    • אפיון פונקציונאלי של המערכת: תיאור סביבת העבודה, תיאור תהליכים, תיאור קטלוג הפריטים, תיאור שיטת ניהול המלאי (FIFO, LIFO וכו'), תיאור תצורת המחסן ועוד.
    • הוצאת מכרזים: העברת האפיון לחברות בשוק לצורך קבלת הצעות מחיר למערכת העומדת בדרישות.
    • השוואת הצעות מחיר.
    • בחירת ספק תוכנה.
    • אפיון מפורט.
    • הכנת המחסן לקראת קבלת מערכת: איתורים, פריסת WIFI וכו'.
    • בדיקות תוכנה
    • הדרכות ועליה לאוויר.

ראוי לציין כי לא לכל ארגון מומלץ להטמיע מערכת WMS. קיימים בשוק פתרונות נוספים המסוגלים לתת מענה ראוי המאפשר לנהל את המלאי ברמת האיתור והמשטח. על כך נוכל לדבר בפגישה.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
דילוג לתוכן